1
00:01:46,387 --> 00:01:52,543
המוזר, כמעט לא ייאמן,
סיפורו של רוברט סקוט קארי...

2
00:01:52,643 --> 00:01:55,462
התחיל ביום קיץ רגיל מאוד.

3
00:01:55,562 --> 00:02:00,819
אני מכיר את הסיפור הזה יותר טוב מכולם
כי אני רוברט סקוט קארי.

4
00:02:11,745 --> 00:02:14,123
זו הדרך לבלות חופשה.

5
00:02:16,917 --> 00:02:18,840
אני צמא.

6
00:02:19,378 --> 00:02:21,631
השמש הזו מרגישה טוב.

7
00:02:22,172 --> 00:02:25,034
- אני צמא.
- מעניין.

8
00:02:25,134 --> 00:02:28,370
- בקבוק בירה קר יהיה טעים.
- למה אתה לא מבין?

9
00:02:28,470 --> 00:02:29,538
לִי?

10
00:02:29,638 --> 00:02:34,189
- אני בחופשה. כל השבוע.
- ובכן, גם אני, ידידי.

11
00:02:42,067 --> 00:02:43,594
לואיז?

12
00:02:43,694 --> 00:02:47,222
אני חושב שאנחנו צריכים להתחתן.
אנחנו נשואים שש שנים.

13
00:02:47,322 --> 00:02:51,018
בֶּאֱמֶת? נראה כמו שש דקות.

14
00:02:51,118 --> 00:02:53,997
אני לא הולך להביא לך את הבירה הזו.

15
00:02:55,038 --> 00:02:57,191
סיפקתי את הסירה.
אתה מספק את הבירה.

16
00:02:57,291 --> 00:03:00,444
אחיך סיפק את הסירה.
אני אעשה לך עסקה.

17
00:03:00,544 --> 00:03:02,046
מַה?

18
00:03:02,963 --> 00:03:05,908
אתה מקבל את הבירה, אני אביא את ארוחת הערב.
איך זה?

19
00:03:06,008 --> 00:03:08,202
בְּסֵדֶר. השגת לעצמך עסקה.

20
00:03:08,302 --> 00:03:11,121
אל המטבח, גברתי.
תביא לי דגל בירה.

21
00:03:11,221 --> 00:03:14,875
אני מצטער, קפטן, אבל אנחנו בחוץ
של דגלונים. זה יהיה חייב להיות פחית.

22
00:03:14,975 --> 00:03:18,337
נגמרו הדגלונים? בשם השמיים,
אישה, איך ניצור את הפיליפינים?

23
00:03:18,437 --> 00:03:21,799
אנחנו לא הולכים, אדוני.
אנחנו הולכים הביתה בסוף השבוע.

24
00:03:21,899 --> 00:03:23,617
מֶרֶד.

25
00:03:25,861 --> 00:03:28,910
תקרר אותם!
- כמו קרח.

26
00:04:22,251 --> 00:04:26,488
סקוט, מה זה היה?
אני לא יודע. סוג של ערפל.

27
00:04:26,588 --> 00:04:28,807
תסתכל על החזה שלך.

28
00:04:39,434 --> 00:04:44,065
אבל אז, ביום רגיל לא פחות,
שישה חודשים לאחר מכן.

29
00:04:47,150 --> 00:04:49,386
בוקר, ג'ו.
בוקר, גברת קארי.

30
00:04:49,486 --> 00:04:53,366
- נראה כמו יום נחמד, הא?
- נתראה מחר.

31
00:04:57,244 --> 00:05:00,939
הנה, קיטי-קיטי-קיטי.
הנה, קיטי-קיטי-קיטי. קדימה, בוץ'.

32
00:05:01,039 --> 00:05:03,963
זה בן. הנה לך.

33
00:05:27,941 --> 00:05:32,012
- סקוט? סקוט, אתה כבר לבוש?
- אני מיד אגיע.

34
00:05:32,112 --> 00:05:33,830
בְּסֵדֶר.

35
00:05:39,036 --> 00:05:41,021
- לו?
- כן, יקירי?

36
00:05:41,121 --> 00:05:43,774
אתה בטוח שיש לך את הזכות
מכנסיים מהמנקים?

37
00:05:43,874 --> 00:05:45,717
רק שנייה.

38
00:05:52,799 --> 00:05:56,119
- שאלת את זה אתמול בבוקר.
- הם עדיין לא מתאימים.

39
00:05:56,219 --> 00:05:58,789
- הם עדיין רופפים מדי?
האזיקים נגררים.

40
00:05:58,889 --> 00:06:00,541
הם נראים די גדולים.

41
00:06:00,641 --> 00:06:03,377
אני לא יודע מה המנקה הזה עושה,
אבל תגיד לו לחתוך את זה.

42
00:06:03,477 --> 00:06:08,090
אתה רק יורד במשקל.
זה מאוד הופך להיות, אז אל תתלונן.

43
00:06:08,190 --> 00:06:10,509
אתה רוצה ביצה אחת או שתיים?
- אחד.

44
00:06:10,609 --> 00:06:13,783
אֶחָד? עכשיו זו הסיבה
המכנסיים שלך לא מתאימים.

45
00:06:32,965 --> 00:06:35,093
- לו?
- כן?

46
00:06:37,052 --> 00:06:39,121
היי, גם החולצה לא מתאימה.

47
00:06:39,221 --> 00:06:41,582
זאת החולצה שלך.
יש עליו את המונוגרמה שלך.

48
00:06:41,682 --> 00:06:45,586
- מה זה אמור...
תאכל את ארוחת הבוקר שלך ותשכח מזה.

49
00:06:45,686 --> 00:06:50,132
אני מכיר הרבה אנשים שרוצים
לרדת במשקל. מה הסוד שלך?

50
00:06:50,232 --> 00:06:56,096
אולי זה הבישול כאן.
- ובכן, תודה רבה. שתה את המיץ שלך.

51
00:06:56,196 --> 00:06:58,307
לו, תעשה לי טובה.
מה, מותק?

52
00:06:58,407 --> 00:07:02,253
- הרם עוד היום משקל לאמבטיה.
- בסדר.

53
00:07:13,463 --> 00:07:15,949
עדיין מקבל חמישה רגל אחד עשר סנטימטרים,
מר קארי.

54
00:07:16,049 --> 00:07:18,911
אני בגובה של מטר וחצי מאז שהייתי בן 17.

55
00:07:19,011 --> 00:07:23,540
- מה המשקל?
- עדיין 174 ורבע פאונד.

56
00:07:23,640 --> 00:07:28,545
אני לא מבין את זה.
זה הפסד של כמעט עשרה פאונד.

57
00:07:28,645 --> 00:07:31,506
אמרתי לך,
אתה כנראה מעסיק את עצמך יותר מדי.

58
00:07:31,606 --> 00:07:35,177
אמרת לי את זה כשאתה עובד יותר מדי
אתה נהיה עצבני ויורד במשקל.

59
00:07:35,277 --> 00:07:37,471
אבל אף פעם לא ירדתי כל כך הרבה במשקל.

60
00:07:37,571 --> 00:07:40,474
חוץ מזה, לא הייתי
עצבני במיוחד לאחרונה.

61
00:07:40,574 --> 00:07:43,518
לא לאכול לא
לגרום לי לאבד גובה, נכון?

62
00:07:43,618 --> 00:07:46,647
אה, אני מאוד בספק
אם איבדת גובה, מר קארי.

63
00:07:46,747 --> 00:07:49,091
למה שלא תלבש את הדברים שלך?

64
00:07:49,499 --> 00:07:53,570
אמרת לי שאתה בן שש
רגל אחת מאז שהיית בן 17.

65
00:07:53,670 --> 00:07:54,947
נכון.

66
00:07:55,047 --> 00:07:58,158
כמה בדיקות גופניות
היה לך מאז?

67
00:07:58,258 --> 00:08:02,746
הו, מועצת הגיוס, חיל הים,
ביטוח חיים פיזי.

68
00:08:02,846 --> 00:08:04,414
זה לא יותר מדי.

69
00:08:04,514 --> 00:08:08,543
ייתכן שהיו שגיאות
עשוי על כולם לגבי הגובה שלך.

70
00:08:08,643 --> 00:08:12,172
זה קורה לעתים קרובות. מספר דברים
עלול לגרום לשגיאות כאלה.

71
00:08:12,272 --> 00:08:17,010
אם היית עומד זקוף, היית מודד
גבוה יותר ממה שאתה באמת.

72
00:08:17,110 --> 00:08:20,889
או אם הגובה שלך נלקח ב-
בבוקר, היית נמדד כגבוה יותר.

73
00:08:20,989 --> 00:08:21,989
למה זה?

74
00:08:22,032 --> 00:08:25,394
כי אנשים יורדים בגובה
במהלך היום.

75
00:08:25,494 --> 00:08:29,965
תראה, משקל הגוף דוחס את
דיסקים בעמוד השדרה, מפרקי העצם וכן הלאה.

76
00:08:30,665 --> 00:08:34,236
אני רואה. שני סנטימטרים, דוקטור?

77
00:08:34,336 --> 00:08:38,824
לא הייתי דואג בקשר לזה, מר קארי. כמו
עד כמה שאני יכול לראות אתה במצב בריאותי מושלם.

78
00:08:38,924 --> 00:08:43,203
כנראה ירד קצת במשקל
בגלל תזונה לא מספקת אבל...

79
00:08:43,303 --> 00:08:48,901
אנשים לא נהיה נמוכים יותר, מר קארי.
הם פשוט לא מתקצרים.

80
00:09:00,904 --> 00:09:03,874
על מה צ'ארלי חשב
הרעיון שלך למודעה?

81
00:09:05,367 --> 00:09:07,995
אה, הוא חושב שיש לזה אפשרויות.

82
00:09:13,959 --> 00:09:16,653
- נו?
-ארבעה פאונד.

83
00:09:16,753 --> 00:09:18,572
- למעלה או למטה?
- למטה.

84
00:09:18,672 --> 00:09:22,451
זה עושה את זה, ילד שלי.
אתה תתחיל לקחת ויטמינים.

85
00:09:22,551 --> 00:09:24,911
אני הולך להשמין אותך כל כך
על גלידה ועוגה...

86
00:09:25,011 --> 00:09:27,831
אתה תחשוב שאתה
חיים בגן עדן של ילדים.

87
00:09:27,931 --> 00:09:31,460
אני לא חושב שזה יתקן את זה.
- אז נראה רופא.

88
00:09:31,560 --> 00:09:35,839
- אתה בכל מקרה אמור להיבדק.
-כבר פגשתי רופא.

89
00:09:35,939 --> 00:09:38,050
- מתי?
- לפני שבוע.

90
00:09:38,150 --> 00:09:41,620
ובכן, מותק, למה לא אמרת
משהו בעניין?

91
00:09:43,405 --> 00:09:45,248
בואי הנה, לואיז.

92
00:09:47,242 --> 00:09:50,963
נשק אותי.
אתה חושב שזה יתקן את זה, הא?

93
00:09:56,209 --> 00:09:59,863
לא היית צריך להתמתח.
פעם עמדת על בהונותיך.

94
00:09:59,963 --> 00:10:01,840
מַה? ברגלי הגרב שלך?

95
00:10:06,094 --> 00:10:08,789
אני הולך וקטן, לו. כל יום.

96
00:10:08,889 --> 00:10:12,234
ובכן, זה טיפשי, מותק.
אנשים פשוט לא נהיים קטנים יותר.

97
00:10:13,977 --> 00:10:16,296
כֵּן. כן, אתה צודק.

98
00:10:16,396 --> 00:10:19,900
נחזור מחר לרופא.
אני בטוח שיש לו כדור בשביל זה.

99
00:10:32,162 --> 00:10:37,544
אל תדאג, בוץ'. הכל
יהיה בסדר. לך לישון.

100
00:11:16,957 --> 00:11:19,025
ובכן, זה האחרון שבהם,
מר קארי.

101
00:11:19,125 --> 00:11:24,114
זה היה שבוע ארוך, ד"ר ברמסון.
בטח התבלבלתי את המכונה שלך.

102
00:11:24,214 --> 00:11:27,534
הייתי צריך שני סטים מלאים של תמונות
בהפרש של מספר ימים זה מזה.

103
00:11:27,634 --> 00:11:32,414
הייתי צריך להשוות ביניהם לפני ש...
לפני שהספקתי להיות בטוח.

104
00:11:32,514 --> 00:11:34,749
בטוח במה, דוקטור? מה זה?

105
00:11:34,849 --> 00:11:38,319
תירגע, דוקטור, אתה לא יכול להגיד לי
כל דבר שלא דמיינתי.

106
00:11:42,023 --> 00:11:44,196
אתה הולך וקטן.

107
00:11:45,318 --> 00:11:49,306
אני... אני לא מתיימר להבין את זה,
מר קארי.

108
00:11:49,406 --> 00:11:53,310
אין תקדים רפואי
על מה שקורה לך.

109
00:11:53,410 --> 00:11:56,271
אני פשוט יודע את זה
אתה הולך וקטן.

110
00:11:56,371 --> 00:12:00,317
צילומי הרנטגן מוכיחים זאת מעל לכל ספק.

111
00:12:00,417 --> 00:12:02,694
אבל זה בלתי אפשרי.

112
00:12:02,794 --> 00:12:06,264
זה מה שתמיד האמנו,
גברת קארי.

113
00:12:09,384 --> 00:12:13,705
אני אשלח אותך לקליפורניה
מכון מחקר רפואי.

114
00:12:13,805 --> 00:12:16,374
אם יש הסבר
על התופעה שלך, למה...

115
00:12:16,474 --> 00:12:19,694
הם ימצאו את זה.

116
00:12:31,823 --> 00:12:34,768
ואז החלה סדרה של בדיקות אינטנסיביות.

117
00:12:34,868 --> 00:12:40,170
שתיתי תמיסת בריום,
ועמד מאחורי מסך פלואורוסקופ.

118
00:12:40,707 --> 00:12:43,460
הם נתנו לי יוד רדיואקטיבי.

119
00:12:47,088 --> 00:12:50,513
וגם בדיקה
עם מונה גייגר.

120
00:12:51,676 --> 00:12:54,996
חיברו לי אלקטרודות לראשי.

121
00:12:55,096 --> 00:12:59,668
בדיקות הגבלת מים, קשר חלבון
בדיקות, בדיקות עיניים, תרביות דם...

122
00:12:59,768 --> 00:13:03,880
צילומי רנטגן ועוד צילומי רנטגן.
מבחנים, אין סוף מבחנים.

123
00:13:03,980 --> 00:13:08,843
ואז יום אחד בשבוע השלישי
הבחינה הסופית.

124
00:13:08,943 --> 00:13:11,787
בדיקת כרומטוגרפיה על נייר.

125
00:13:13,239 --> 00:13:15,433
עכשיו אל תהיה מיואש, מר קארי.

126
00:13:15,533 --> 00:13:18,478
לפחות גילינו
מה קורה לך.

127
00:13:18,578 --> 00:13:22,023
איבוד הדרגתי של חנקן,
סידן, זרחן.

128
00:13:22,123 --> 00:13:25,568
- בדיקה זו עשויה לומר לנו מדוע.
- אני מקווה שכן.

129
00:13:25,668 --> 00:13:30,532
אני חושב שהרצועה אמורה להיות יבשה עד עכשיו.
אנחנו צריכים למצוא פוספוליפיד...

130
00:13:30,632 --> 00:13:36,037
חומצות אמינו, כולסטרול,
קריאטינין וחלבון.

131
00:13:36,137 --> 00:13:40,392
אלו האלמנטים
נמצא לרוב על הרצועה.

132
00:13:43,686 --> 00:13:45,279
חכה רגע.

133
00:13:46,815 --> 00:13:49,068
זה לא שייך.

134
00:13:55,824 --> 00:13:59,670
זה בוודאי לא שייך.
הנה, תסתכל.

135
00:14:02,330 --> 00:14:04,691
הניתוח שלנו מראה
שזה סידור מחדש...

136
00:14:04,791 --> 00:14:08,069
של המבנה המולקולרי
של התאים בגוף שלך.

137
00:14:08,169 --> 00:14:11,639
אתה מתכוון כמו סרטן?
- לא.

138
00:14:12,215 --> 00:14:16,619
לא, יותר כמו אנטי סרטן,
גורם להקטנה של כל האיברים.

139
00:14:16,719 --> 00:14:19,289
אז אתה יודע מה זה
גורם לי להצטמצם.

140
00:14:19,389 --> 00:14:22,625
אנחנו חושבים שכן, מר קארי.
בגלל זה שאלתי אותך כאן.

141
00:14:22,725 --> 00:14:25,524
עכשיו אני רוצה שתגיד לי משהו.

142
00:14:26,062 --> 00:14:30,008
האם אי פעם נחשפת בטעות
לכל סוג של ספריי חיידקים?

143
00:14:30,108 --> 00:14:33,053
בפרט, קוטל חרקים,
הרבה מאוד מזה.

144
00:14:33,153 --> 00:14:36,848
- קוטל חרקים?
- בדיוק.

145
00:14:36,948 --> 00:14:40,352
האם אי פעם היה זמן
כשהיית כל כך חשוף?

146
00:14:40,452 --> 00:14:43,396
אתה זוכר את היום ההוא
סיפרתי לך על המשאית?

147
00:14:43,496 --> 00:14:45,899
כן, לפני כחודשיים.

148
00:14:45,999 --> 00:14:48,443
הייתי בדרך לחנות
דרך סמטה.

149
00:14:48,543 --> 00:14:52,781
בזמן שהלכתי פנתה משאית.
זה היה ריסוס עצים.

150
00:14:52,881 --> 00:14:56,951
האם זה מה שגורם לי ל...
- לא, זו הייתה רק ההתחלה.

151
00:14:57,051 --> 00:15:01,373
אתה מבין, קרה לזה משהו
קוטל חרקים לאחר שהיה במערכת שלך.

152
00:15:01,473 --> 00:15:04,292
משהו פנטסטי וחסר תקדים.

153
00:15:04,392 --> 00:15:07,045
משהו שבמונחים של הדיוטות...

154
00:15:07,145 --> 00:15:10,465
כל כך השפיע על קוטל החרקים
שמתוך תרסיס חיידקים אלים עדין...

155
00:15:10,565 --> 00:15:13,819
זה יצר כימיקל קטלני
היפוך של תהליך הגדילה.

156
00:15:14,444 --> 00:15:17,972
האם נחשפת למשהו
רדיואקטיביות בששת החודשים האחרונים?

157
00:15:18,072 --> 00:15:21,601
הו, לא, כמובן שלא. אני לא נכנס
ליצור קשר עם כל דבר כזה.

158
00:15:21,701 --> 00:15:24,270
- אני עובד ב...
סקוט, חכה רגע.

159
00:15:24,370 --> 00:15:26,147
באותו יום היינו על הסירה.

160
00:15:26,247 --> 00:15:29,234
- הסירה?
הסירה של צ'רלי. לִזכּוֹר?

161
00:15:29,334 --> 00:15:31,177
ובכן, כן, אני זוכר.

162
00:15:32,795 --> 00:15:34,593
הערפל.

163
00:15:35,882 --> 00:15:37,805
הערפל הזה!

164
00:15:48,311 --> 00:15:50,530
אתה רוצה שאני אנהג, מותק?

165
00:15:51,898 --> 00:15:54,384
לא, אני בסדר.

166
00:15:54,484 --> 00:15:56,236
לואיז...

167
00:15:57,695 --> 00:16:02,434
אני רוצה שתתחיל לחשוב עלינו.
הנישואים שלנו.

168
00:16:02,534 --> 00:16:06,646
כמה דברים איומים עלולים לקרות.
יש גבול לחובתך.

169
00:16:06,746 --> 00:16:09,482
אה עכשיו, חכה רגע.

170
00:16:09,582 --> 00:16:13,403
תראה, אני אוהב אותך. אתה לא יודע את זה?

171
00:16:13,503 --> 00:16:17,615
אתה אוהב את סקוט קארי. יש לו מידה
וצורה ודרך חשיבה.

172
00:16:17,715 --> 00:16:21,185
- כל זה משתנה עכשיו.
שום דבר לא השתנה.

173
00:16:22,428 --> 00:16:25,457
כשהתחתנתי איתך התכוונתי למה שאמרתי.

174
00:16:25,557 --> 00:16:30,462
וכל עוד יש לך
טבעת הנישואין הזו, תפסת אותי.

175
00:16:30,562 --> 00:16:32,940
קדימה, בוא נלך הביתה.

176
00:16:50,707 --> 00:16:53,985
האמת היא,
הרגע איבדתי את חשבון Bannister.

177
00:16:54,085 --> 00:16:57,822
אתה יודע כמה גדול החשבון הזה היה.
כנראה 40 אחוז מההכנסה שלי.

178
00:16:57,922 --> 00:17:02,160
זה נעלם עכשיו ואני פשוט לא יכול להרשות לעצמי
לשלוח לך את המחאות השכר שלך עוד.

179
00:17:02,260 --> 00:17:05,205
עשית הכל
שאח יכול לעשות.

180
00:17:05,305 --> 00:17:10,877
תראה, אני לא אוהב להגיד את זה אבל שם
היו עיתונאים במפעל.

181
00:17:10,977 --> 00:17:13,379
נראה כמו מישהו ב-
המרכז הרפואי דיבר עליך.

182
00:17:13,479 --> 00:17:17,634
אמרתי להם שאין בזה כלום,
אבל אחד הכתבים נשאר מאחור.

183
00:17:17,734 --> 00:17:19,844
הוא היה מה
סינדיקט העיתונות האמריקאית.

184
00:17:19,944 --> 00:17:24,015
הוא אמר שהם עשויים לשלם על הסיפור.
אם זה נכון.

185
00:17:24,115 --> 00:17:26,976
סקוט, הסיפור הולך
להישבר בכל מקרה בסופו של דבר.

186
00:17:27,076 --> 00:17:31,689
אז בין אם תגרום להם לשלם או לא,
הם הולכים להפיק את המרב מזה.

187
00:17:31,789 --> 00:17:34,542
אז תגרום להם לשלם.
לא, צ'רלי.

188
00:17:35,585 --> 00:17:38,008
ובכן, תחשוב על זה.

189
00:17:41,090 --> 00:17:44,594
בְּסֵדֶר. אני אחשוב על זה.

190
00:17:48,765 --> 00:17:51,918
אבל באמת, האם הייתה ברירה?

191
00:17:52,018 --> 00:17:55,797
היינו חייבים הרבה מאוד כסף
ולא הייתה לי עבודה.

192
00:17:55,897 --> 00:17:59,175
לא הייתה ברירה. אין בכלל.

193
00:17:59,275 --> 00:18:02,470
וכך הפכתי... מפורסמת.

194
00:18:02,570 --> 00:18:04,931
ועדיין רוברט סקוט קארי...

195
00:18:05,031 --> 00:18:09,811
ידוע לאומה בתור The Incredible
אדם מתכווץ, ממשיך להיות קטן יותר.

196
00:18:09,911 --> 00:18:12,730
עד מתי התופעה הזו תימשך?

197
00:18:12,830 --> 00:18:16,067
אני רוצה להגיש בקשה
קו לא רשום בבקשה.

198
00:18:16,167 --> 00:18:19,362
זהו מקרה מיוחד.

199
00:18:19,462 --> 00:18:22,824
שמי לואיז קארי, בעלי...

200
00:18:22,924 --> 00:18:25,894
קארי. ג-א-ר-ע-י.

201
00:18:26,844 --> 00:18:31,099
עכשיו תראה, אנחנו חייבים שיהיה לנו
קו לא רשום. זה כל מה שיש בזה.

202
00:18:33,059 --> 00:18:34,836
אני... דיברתי איתך אתמול.

203
00:18:34,936 --> 00:18:38,423
- הוא כבר יצא?
- כמה גדול הוא עכשיו?

204
00:18:38,523 --> 00:18:42,343
- ראית אותו?
הוא חייב לצאת מתישהו.

205
00:18:42,443 --> 00:18:46,073
הם מצלמים אותו בסרט?
מה משאית הטלוויזיה עושה כאן?

206
00:18:46,906 --> 00:18:49,409
אנחנו מחזירים אותך עכשיו ל-Magic Melody.

207
00:18:59,836 --> 00:19:01,838
כן, תודה רבה.

208
00:19:10,513 --> 00:19:12,015
סקוט?

209
00:19:13,558 --> 00:19:15,401
סקוט? סקוט, יש לי...

210
00:19:16,144 --> 00:19:19,614
- ביטלתי את הטלפון שלנו.
- מה?

211
00:19:20,314 --> 00:19:22,216
אמרתי, ביטלתי את הטלפון שלנו.

212
00:19:22,316 --> 00:19:25,887
הם ינסו לתפוס אותנו
קו לא רשום מתישהו בשבוע הבא.

213
00:19:25,987 --> 00:19:29,265
למה אתה מתכוון, הם הולכים לנסות?
הם רק ינסו.

214
00:19:29,365 --> 00:19:31,934
הרבה אנשים כן
מחכה לקווים לא רשומים.

215
00:19:32,034 --> 00:19:33,895
לא אמרת להם
למי אתה נשוי

216
00:19:33,995 --> 00:19:36,397
סקוט קארי המדהים,
הפריק המתכווץ?

217
00:19:36,497 --> 00:19:38,524
תפסיק עם זה.
השתמש בהשפעה שלך, לואיז.

218
00:19:38,624 --> 00:19:41,944
- אני איש גדול! אני מפורסם!
בבקשה אל.

219
00:19:42,044 --> 00:19:45,615
הכתבים האלה בחוץ.
למה שלא תספר להם על זה?

220
00:19:45,715 --> 00:19:48,951
תן להם זווית חדשה עבור...
על הניירות שלהם!

221
00:19:49,051 --> 00:19:51,621
או שאשמור אותו לספר שלי?
כן, זה מה שאני אעשה.

222
00:19:51,721 --> 00:19:54,874
פרק שלם המוקדש לטלפונים...

223
00:19:54,974 --> 00:19:57,978
ועוד בדיחה אחת
שהעולם יצחק עליו!

224
00:19:59,520 --> 00:20:03,174
סקוט, אנשים יודעים. הם מבינים.
הם לא צוחקים עליך.

225
00:20:03,274 --> 00:20:04,842
- הם לא?
- לא.

226
00:20:04,942 --> 00:20:07,095
למה לא? זה מצחיק, לא?

227
00:20:07,195 --> 00:20:12,517
אבל זה כן. רואה כמה אני מצחיק?
הילד שנראה כמו גבר.

228
00:20:12,617 --> 00:20:16,521
קדימה, תצחקי, לואיז.
תהיה כמו כולם. זה בסדר.

229
00:20:16,621 --> 00:20:21,567
ובכן, למה אתה לא יכול להסתכל עליי?
תראה אותי!

230
00:20:21,667 --> 00:20:23,715
אל תעשה, סקוט.

231
00:20:36,432 --> 00:20:38,935
האם הם פשוט יתנו לנו לבד?

232
00:20:39,769 --> 00:20:42,338
האם הם פשוט יתנו לנו לבד?

233
00:20:42,438 --> 00:20:44,611
לו, es tut mir Leid.

234
00:20:45,191 --> 00:20:48,219
לו, מותק, אני מצטער. אני בטח מפסיד
מוחי, מדבר אלייך ככה.

235
00:20:48,319 --> 00:20:51,493
לא, מותק. אני בסדר.

236
00:20:52,323 --> 00:20:56,578
אני יודע ממה אתה בוודאי סובל.
- האם אתה?

237
00:20:58,162 --> 00:21:01,712
כן, אני מניח שזה היה
סיוט גם לך.

238
00:21:02,333 --> 00:21:04,902
אולי שכחנו איך לקוות.

239
00:21:05,002 --> 00:21:07,822
אבל, סקוט, יש כל כך הרבה למה לקוות.

240
00:21:07,922 --> 00:21:11,701
בכל יום עכשיו הרופאים
אומרים שהם עשויים למצוא את האנטי-טוקסין.

241
00:21:11,801 --> 00:21:13,269
בַּטוּחַ.

242
00:21:14,053 --> 00:21:17,623
לו, בוא נצא מהמקום הזה
לפני ששנינו משתגעים.

243
00:21:17,723 --> 00:21:20,042
מקום שבו אף אחד לא יכול למצוא אותנו.

244
00:21:20,142 --> 00:21:23,863
בסדר, סקוט. אני...
אני אחפש משהו.

245
00:21:24,814 --> 00:21:28,801
ותנסה... נסו לא לדאוג.

246
00:21:28,901 --> 00:21:34,408
לא, אני אתן לרופאים לדאוג.
אני בפיגור של יומיים עם הספר שלי.

247
00:21:41,372 --> 00:21:45,526
17 באוקטובר.
גובה: 36 וחצי אינץ'.

248
00:21:45,626 --> 00:21:47,820
משקל: 52 פאונד.

249
00:21:47,920 --> 00:21:51,783
לא הצלחנו למצוא בית חדש
ועדיין אין פרטיות...

250
00:21:51,883 --> 00:21:54,952
בלי הקלה ובלי מילה
מהמרכז הרפואי.

251
00:21:55,052 --> 00:21:57,805
אני חושש שמה שהחיים נשארים לי...

252
00:22:05,438 --> 00:22:08,612
שלום? כן, זו קארי.

253
00:22:13,571 --> 00:22:16,599
- לואיז!
כן, סקוט?

254
00:22:16,699 --> 00:22:19,077
האנטי-טוקסין, הם מצאו אותו.

255
00:22:20,161 --> 00:22:23,523
אה, סקוט. אתה בטוח?

256
00:22:23,623 --> 00:22:26,877
ד"ר סילבר רוצה אותנו שם למטה.
מִיָד!

257
00:22:33,341 --> 00:22:35,952
יש משהו שניכם
חייב להבין.

258
00:22:36,052 --> 00:22:40,023
אנחנו עובדים עם גורמים לא ידועים.
שום דבר לא מובטח.

259
00:22:41,140 --> 00:22:43,668
אנחנו בטוחים ב-50 אחוז
זה יהיה יעיל.

260
00:22:43,768 --> 00:22:47,088
50 האחוזים האחרים,
נצטרך רק להתפלל.

261
00:22:47,188 --> 00:22:49,006
כמה זמן עד שנדע?

262
00:22:49,106 --> 00:22:52,134
מר קארי יישאר כאן
בהשגחה של שבוע.

263
00:22:52,234 --> 00:22:54,595
אמורה להיות לנו את התשובה עד אז.

264
00:22:54,695 --> 00:22:57,414
- אתה מוכן?
- מוכן.

265
00:23:06,791 --> 00:23:09,010
משקל: 52 פאונד.

266
00:23:09,919 --> 00:23:13,239
גובה: 36 וחצי אינץ'.

267
00:23:13,339 --> 00:23:15,908
מה הייתה הקריאה בשבוע שעבר?

268
00:23:16,008 --> 00:23:21,789
משקל: 52 פאונד. גוֹבַה:
36 וחצי אינץ'. אין שינוי, דוקטור.

269
00:23:21,889 --> 00:23:24,750
הכל נגמר, סקוט.
אתה תהיה בסדר.

270
00:23:24,850 --> 00:23:29,297
כמה זמן זה ייקח, ד"ר סילבר?
להיות שוב נורמלי?

271
00:23:29,397 --> 00:23:33,573
לבש את החלוק שלך עכשיו.
זה יהיה הכל, מיס מאלטבי.

272
00:23:34,151 --> 00:23:38,347
מר קארי, נראה שבדקנו את
תהליך ניווני של המחלה שלך.

273
00:23:38,447 --> 00:23:40,725
ניצחנו כל כך הרבה.

274
00:23:40,825 --> 00:23:44,687
ברגע זה יכולת הצמיחה של
הגוף שלך מוגבל כמו של כל מבוגר.

275
00:23:44,787 --> 00:23:48,274
בין אם תגדל שוב או לא
היא שאלה אחרת.

276
00:23:48,374 --> 00:23:51,527
כדי לעזור לך,
אנו עומדים בפני מערכת חדשה לגמרי של בעיות.

277
00:23:51,627 --> 00:23:55,698
אז אני אבלה את שארית חיי...
ככה?

278
00:23:55,798 --> 00:23:58,242
מר קארי, אני מבטיח לך,
נמשיך לעבוד.

279
00:23:58,342 --> 00:24:03,456
כל יום נדחוף את הידע שלנו הלאה
עד שיום אחד אולי תהיה לנו את כל התשובה.

280
00:24:03,556 --> 00:24:05,308
תודה, דוקטור.

281
00:24:15,401 --> 00:24:21,015
היחסים שלי עם העולם פסקו
עם כולם חוץ מאשתי.

282
00:24:21,115 --> 00:24:23,935
וידעתי שאני מסיע את לו ממני.

283
00:24:24,035 --> 00:24:29,023
אבל בוער בפנים, מוסיף את שלו
לחץ נורא על כל השאר...

284
00:24:29,123 --> 00:24:31,842
היה הצורך הנואש שלי בה.

285
00:24:34,503 --> 00:24:38,474
אתה רוצה את העיתון, סקוט?
- לא. לא תודה.

286
00:24:40,217 --> 00:24:42,845
טוב, אני חושב שאני אכנס.

287
00:24:43,512 --> 00:24:44,889
קדימה.

288
00:24:46,682 --> 00:24:49,877
- באים למיטה?
-כן, בקרוב.

289
00:24:49,977 --> 00:24:51,775
טוב, אז לילה טוב.

290
00:24:52,438 --> 00:24:54,315
לילה טוב, לואיז.

291
00:24:58,736 --> 00:25:03,474
הרגשתי מופרך ואבסורד.
גמד מגוחך.

292
00:25:03,574 --> 00:25:07,436
קל מספיק לדבר עליו
נשמה ורוח וערך חיוני.

293
00:25:07,536 --> 00:25:10,189
אבל לא כשאתה בגובה מטר וחצי.

294
00:25:10,289 --> 00:25:16,137
תיעבתי את עצמי. הבית שלנו, ה
לקריקטורה שחיי עם לו הפכו לקריקטורה.

295
00:25:16,879 --> 00:25:21,180
הייתי חייב לצאת. הייתי צריך להתרחק.

296
00:25:24,929 --> 00:25:29,560
בפעם הראשונה מאז שזה קרה,
רצתי לתוך הלילה. לְבַד.

297
00:25:38,109 --> 00:25:43,472
לְמַהֵר! לְמַהֵר! לְמַהֵר! הנה זה, אנשים!
המופע הכי גדול במערב התיכון!

298
00:25:43,572 --> 00:25:47,476
כנסו ותראו הכל
הפריקים והסקרנות!

299
00:25:47,576 --> 00:25:52,857
ראה את דולי כופתה, הגברת השמנה!
היא שוקלת 840 קילו!

300
00:25:52,957 --> 00:25:55,317
כשהיא מתיישבת,
היא רועדת ורועדת...

301
00:25:55,417 --> 00:25:59,238
כמו קערת ג'לי
בבוקר קר וקפוא!

302
00:25:59,338 --> 00:26:02,825
ראה פלאמו! פלאמו, אוכל האש!

303
00:26:02,925 --> 00:26:08,247
הנה אחת האטרקציות הגדולות ביותר
אי פעם תראה בימי הולדתך!

304
00:26:08,347 --> 00:26:12,543
אתה תזכור את המראות האלה
לשארית חייך הטבעיים!

305
00:26:12,643 --> 00:26:14,336
הגיע הזמן להופעה הגדולה.

306
00:26:14,436 --> 00:26:18,090
הייתי רוצה שתכיר כמה
מהתערוכות כאן על הרציף.

307
00:26:18,190 --> 00:26:21,552
ראשית יש לנו את טינה הקטנה!

308
00:26:21,652 --> 00:26:27,141
הנה היא. 36 וחצי אינץ'
של נפש נשית.

309
00:26:27,241 --> 00:26:32,146
אתה תראה פריקים וסקרנות
מורכב מכל חלק של הגלובוס!

310
00:26:32,246 --> 00:26:36,567
הסטיות הכי חריגות
התאספו מתחת לאוהל הזה!

311
00:26:36,667 --> 00:26:39,653
נוצר על ידי אמא טבע מסובכת!

312
00:26:39,753 --> 00:26:42,406
הנה הם במלוא הדרו!

313
00:26:42,506 --> 00:26:46,807
התערוכה הזו לא רק מבדרת,
זה מחנך...

314
00:27:20,211 --> 00:27:21,713
שלום.

315
00:27:23,505 --> 00:27:28,727
- אכפת לי שאני אשב?
- לא. בבקשה.

316
00:27:33,974 --> 00:27:36,127
אל תאחר, קלאריס.
אני לא.

317
00:27:36,227 --> 00:27:38,212
- היי.
- היי.

318
00:27:38,312 --> 00:27:42,317
תעביר לי את הסוכר, הא?
- אה, בטח.

319
00:27:44,610 --> 00:27:47,429
לא ראיתי אותך כאן לפני כן.
אתה עם הקרנבל?

320
00:27:47,529 --> 00:27:50,182
הו, לא, אני... לא.

321
00:27:50,282 --> 00:27:53,377
רק ביקור אז, הא?
- כן.

322
00:27:56,705 --> 00:28:01,068
אני קלריס ברוס.
שמי סקוט קארי.

323
00:28:01,168 --> 00:28:03,011
היי, סקוט.

324
00:28:06,548 --> 00:28:08,550
סקוט קארי?

325
00:28:09,551 --> 00:28:12,163
אני מצטער, אולי אתה לא רוצה
כל חברה.

326
00:28:12,263 --> 00:28:17,611
לא, אל תלך. אני רוצה שתישאר.
דבר איתי.

327
00:28:19,812 --> 00:28:23,340
- בסדר.
איך אתה חי עם זה, מיס ברוס?

328
00:28:23,440 --> 00:28:26,594
- מה אתה עושה?
- נולדתי גמד.

329
00:28:26,694 --> 00:28:31,098
זו הדרך שבה גדלתי. ועכשיו
זה קרה לך וזה שונה.

330
00:28:31,198 --> 00:28:34,476
שׁוֹנֶה? זו דרך אחרת
של להגיד לבד, לא?

331
00:28:34,576 --> 00:28:36,937
אה, אבל אתה לא לבד עכשיו.

332
00:28:37,037 --> 00:28:40,357
ובכל זאת, זה בטח קשה
לשכוח איך היו הדברים.

333
00:28:40,457 --> 00:28:42,735
כן, אני רוצה לשרוף את זה
יוצא מדעתי.

334
00:28:42,835 --> 00:28:46,280
אולי הדרך הטובה ביותר להתחיל
זה להתחיל לחשוב על העתיד.

335
00:28:46,380 --> 00:28:51,911
- עתיד? בעולם של ענקים?
- חייתי איתם כל חיי.

336
00:28:52,011 --> 00:28:56,207
הו, סקוט, לאנשים כמוך וכמוני
העולם יכול להיות מקום נפלא.

337
00:28:56,307 --> 00:28:59,543
השמים כחולים כמו שהם
עבור הענקים.

338
00:28:59,643 --> 00:29:01,712
החברים חמים לא פחות.

339
00:29:01,812 --> 00:29:06,842
הלוואי שיכולתי להאמין בזה.
- אתה חייב להאמין בזה.

340
00:29:06,942 --> 00:29:09,286
- נכון?
- כן.

341
00:29:09,903 --> 00:29:12,873
תני לי זמן, קלאריס. אני אלמד.

342
00:29:15,117 --> 00:29:20,147
- הו! אני אאחר להופעה שלי!
- הו, תראה, אני יכול לראות אותך שוב?

343
00:29:20,247 --> 00:29:23,817
- אם תרצה.
- הייתי עושה.

344
00:29:23,917 --> 00:29:27,696
אתה יודע, סקוט?
אתה יותר גבוה ממני.

345
00:29:27,796 --> 00:29:29,469
מותר לי?

346
00:29:32,343 --> 00:29:33,970
תודה לך.

347
00:29:35,929 --> 00:29:38,374
באותו לילה תפסתי שוב אחיזה בחיים.

348
00:29:38,474 --> 00:29:40,668
חזרתי לעבוד על הספר שלי.

349
00:29:40,768 --> 00:29:43,191
זה ספג אותי לגמרי.

350
00:29:43,729 --> 00:29:46,507
סיפרתי לעולם
מהניסיון שלי.

351
00:29:46,607 --> 00:29:50,783
ועם האמירה, זה נעשה קל יותר.

352
00:29:58,702 --> 00:30:01,689
אני חושב שזה בסדר גמור, סקוט.
- אתה באמת חושב כך?

353
00:30:01,789 --> 00:30:04,984
אני לא הרבה סופר.
רק מנסה לספר איך זה.

354
00:30:05,084 --> 00:30:07,653
אתה לא יודע מה זה נועד לי,
לפגוש אותך.

355
00:30:07,753 --> 00:30:11,073
- מישהו שמבין.
אבל אתה כל כך הרבה יותר טוב עכשיו.

356
00:30:11,173 --> 00:30:12,283
בזכותך.

357
00:30:12,383 --> 00:30:15,869
אוי, לא לי. עַצמְךָ.
פשוט הפסקת לרוץ, זה הכל.

358
00:30:15,969 --> 00:30:19,456
כל מה שאני יודע זה שאני יכול להתעורר ב
בוקר ורוצה לחיות שוב.

359
00:30:19,556 --> 00:30:21,292
בעצם רוצה לחיות.

360
00:30:21,392 --> 00:30:25,838
זה דבר מצחיק. לפעמים אני מתחיל
לחשוב שזה העולם שהשתנה.

361
00:30:25,938 --> 00:30:28,799
- אני הרגיל.
- זה נשמע כמו דבר טוב.

362
00:30:28,899 --> 00:30:31,698
כולם לא בקצב חוץ ממך ואני.

363
00:30:32,611 --> 00:30:36,491
קדימה, אני אקנה לך משקה.
אפשר לדבר על פרק אחר.

364
00:30:37,616 --> 00:30:39,493
מה זה, סקוט?

365
00:30:40,577 --> 00:30:44,481
לפני שבועיים הייתי גבוה ממך.
אמרת זאת בעצמך.

366
00:30:44,581 --> 00:30:47,234
כן, אני זוכר, אבל...
- נו אתה לא רואה?

367
00:30:47,334 --> 00:30:50,487
אני יותר נמוך עכשיו.
הו, סקוט.

368
00:30:50,587 --> 00:30:54,433
זה מתחיל שוב. זה מתחיל.

369
00:30:55,008 --> 00:30:56,851
זה מתחיל שוב!

370
00:31:16,864 --> 00:31:18,491
סקוט?

371
00:31:19,783 --> 00:31:21,251
סקוט?

372
00:31:24,830 --> 00:31:26,298
סקוט? אתה שם?

373
00:31:27,249 --> 00:31:28,817
האם חייבים לעשות מחבט כזה?

374
00:31:28,917 --> 00:31:33,989
אמרתי לך מה קורה שם!
אני מצטער, סקוט. אני מנסה להיזהר.

375
00:31:34,089 --> 00:31:35,932
אתה יוצא?

376
00:31:36,550 --> 00:31:38,535
כן, לזמן קצר.

377
00:31:38,635 --> 00:31:41,872
- איפה?
- ממש לפינה. לחנות.

378
00:31:41,972 --> 00:31:45,793
- אתה תחזור מיד?
- ובכן כמובן שאעשה זאת.

379
00:31:45,893 --> 00:31:50,214
למה שלא תנסה לנוח קצת?
ד"ר סילבר רוצה לראות אותך מחר.

380
00:31:50,314 --> 00:31:53,989
בסדר, קדימה.
ודא שהדלתות נעולות!

381
00:32:28,477 --> 00:32:31,088
כל יום זה היה גרוע יותר.

382
00:32:31,188 --> 00:32:34,007
כל יום קצת יותר קטן.

383
00:32:34,107 --> 00:32:36,385
וכל יום
הפכתי יותר רודנית...

384
00:32:36,485 --> 00:32:39,888
יותר מפלצתי
בשליטה שלי על לואיז.

385
00:32:39,988 --> 00:32:43,333
שמים יודעים איך
היא חיה את השבועות האלה.

386
00:32:44,076 --> 00:32:47,354
רק לי היה הכוח לשחרר אותה.

387
00:32:47,454 --> 00:32:51,800
אילו יכולתי למצוא את האומץ
לסיים את קיומי העלוב.

388
00:32:53,252 --> 00:32:57,098
אבל כל יום חשבתי,
"אולי מחר".

389
00:32:57,923 --> 00:33:00,972
מחר הרופאים יצילו אותי.

390
00:36:35,056 --> 00:36:36,273
סקוט!

391
00:36:56,703 --> 00:36:58,922
אה, לא.

392
00:36:59,873 --> 00:37:01,375
לא...

393
00:37:03,084 --> 00:37:04,677
אה, סקוט...

394
00:37:05,879 --> 00:37:07,347
סקוט...

395
00:37:12,010 --> 00:37:15,622
גרר מחיאות כפיים מחרישות אוזניים
כשהודיע שאם ייבחר...

396
00:37:15,722 --> 00:37:19,710
הוא יעשה כל שביכולתו
להפחית מיסים.

397
00:37:19,810 --> 00:37:25,549
מלוס אנג'לס היום, סיפור טרגי.
מותו של רוברט סקוט קארי.

398
00:37:25,649 --> 00:37:30,011
הדיווח על מותו של מה שנקרא
"אדם מתכווץ" מגיע מאחיו.

399
00:37:30,111 --> 00:37:33,974
מותו של קארי היה התוצאה
של תקיפה של חתול בית מצוי...

400
00:37:34,074 --> 00:37:36,977
חיית מחמד לשעבר בבית קארי.

401
00:37:37,077 --> 00:37:41,732
הוא היה הקורבן של הכי פנטסטי
מחלה בדברי הימים של הרפואה.

402
00:37:41,832 --> 00:37:46,194
כך מסתיימים חייו של אדם
שהאומץ והרצון שלו לשרוד...

403
00:37:46,294 --> 00:37:48,697
נמשך עד הסוף.

404
00:37:48,797 --> 00:37:51,032
אדם שסיפורו המדהים...

405
00:37:51,132 --> 00:37:54,828
היה ידוע כמעט לכל גבר,
אישה וילד בעולם המתורבת.

406
00:37:54,928 --> 00:37:56,455
מר קארי?
- כן?

407
00:37:56,555 --> 00:37:58,206
ועכשיו לספורט...

408
00:37:58,306 --> 00:38:01,626
אתה יכול לעלות למעלה. היא רוצה לראות אותך.
-האם היא בסדר?

409
00:38:01,726 --> 00:38:05,505
הרופא נתן לה סם הרגעה כבד
אבל זה בקושי עובד בכלל.

410
00:38:05,605 --> 00:38:08,216
אני רואה.
אני אמלא את המרשם הזה.

411
00:38:08,316 --> 00:38:10,739
אני אחזור בעוד דקה.
- בסדר.

412
00:38:31,131 --> 00:38:35,869
החזרה שלי לתודעה
הייתה צלילה לרמה חדשה של כאב.

413
00:38:35,969 --> 00:38:38,893
הבנתי שנפלתי לתוך קופסה.

414
00:38:39,931 --> 00:38:43,811
הקירות שלו סגרו אותי
כמו איזה בור ענק.

415
00:38:51,943 --> 00:38:54,387
הייתי צריך לברוח מהקופסה.

416
00:38:54,487 --> 00:38:58,037
איכשהו הייתי צריך להגיע ללואיז,
לשרוד.

417
00:40:06,434 --> 00:40:10,171
המדרגות נמתחו מעלי
עד כמה שיכולתי לראות.

418
00:40:10,271 --> 00:40:13,174
צוק עולה על צוק.

419
00:40:13,274 --> 00:40:15,697
ידעתי שלעולם לא אוכל להגדיל אותם.

420
00:40:16,361 --> 00:40:17,908
לואיז!

421
00:40:19,322 --> 00:40:20,790
לואיז!

422
00:40:21,449 --> 00:40:24,077
המרתף! תסתכל במרתף!

423
00:40:24,786 --> 00:40:28,131
לואיז! בבקשה חפש אותי! לואיז!

424
00:40:31,209 --> 00:40:34,487
בסופו של דבר לואיז תעשה זאת
לבוא למרתף.

425
00:40:34,587 --> 00:40:36,531
עד אז,
הייתי צריך לשמור על עצמי בחיים...

426
00:40:36,631 --> 00:40:41,119
עם כל משאבים
יכולתי לגלות ביקום המרתף שלי.

427
00:40:41,219 --> 00:40:43,096
ובעצמי.

428
00:41:30,393 --> 00:41:34,255
רצפת המרתף נמתחה לפני
כמו איזו מישור קמאי עצום.

429
00:41:34,355 --> 00:41:38,259
ריק מחיים. זרוע השרידים
של גזע נעלם.

430
00:41:38,359 --> 00:41:41,829
אין נמל אי מדברי
התמודד אי פעם עם סיכוי כה עגום.

431
00:42:12,352 --> 00:42:17,028
גיליתי אספקת מים,
ואפילו מקום מגורים.

432
00:42:19,025 --> 00:42:22,154
עכשיו, החיפוש אחר אוכל.

433
00:42:24,364 --> 00:42:29,461
ידעתי שהבגדים הלא מתאימים שלי לא מתאימים
למאמצים שעמדו לפניי.

434
00:42:54,853 --> 00:42:59,007
את לא יכולה להישאר כאן, לואיז. לא עכשיו.
אני... אני לא יודע, צ'רלי.

435
00:42:59,107 --> 00:43:02,427
אני לא יודע מה אני רוצה לעשות.
לו, תן לי לעזור לך.

436
00:43:02,527 --> 00:43:04,554
אתה יכול להישאר איתנו,
אבל לך מפה.

437
00:43:04,654 --> 00:43:09,100
אם רק יכולתי להיות בטוח.
צ'רלי, אולי הוא נפגע במקום כלשהו.

438
00:43:09,200 --> 00:43:12,270
אולי הוא אבוד.
- חיפשנו בכל מקום. הוא מת.

439
00:43:12,370 --> 00:43:16,191
אני אח שלו. אני לא הייתי
תגיד דבר כזה אם אני לא בטוח.

440
00:43:16,291 --> 00:43:19,261
ראית את החתול.
- בסדר, בסדר.

441
00:43:19,878 --> 00:43:24,509
צ'רלי, חשבת
כמה נורא זה בטח היה?

442
00:43:25,925 --> 00:43:30,413
אני רק ממשיך לחשוב שהוא צריך אותי
ולא הייתי שם.

443
00:43:30,513 --> 00:43:32,415
- לא הייתי שם.
- לואיז.

444
00:43:32,515 --> 00:43:35,143
אתה חייב להוציא את זה מהראש.

445
00:43:36,060 --> 00:43:38,904
לעולם לא אוציא את זה מהראש שלי.

446
00:43:39,439 --> 00:43:41,942
אני אדבר עם אנשי הנדל"ן.

447
00:43:47,238 --> 00:43:50,683
מעולם לא פקפקתי בכך
מתישהו לואיז תבוא.

448
00:43:50,783 --> 00:43:53,603
לא יכולתי להרשות לעצמי לפקפק.

449
00:43:53,703 --> 00:43:58,755
הייתי צריך רק להתקיים.
לחפש מספיק אוכל כדי לקיים אותי.

450
00:43:59,500 --> 00:44:01,528
דחף אותי רעב.

451
00:44:01,628 --> 00:44:04,447
וגם מהמחשבה הנוראה
זה בלי תזונה...

452
00:44:04,547 --> 00:44:07,096
תהליך ההתכווצות הואץ.

453
00:53:29,487 --> 00:53:32,036
הייתי חלש ומעולף.

454
00:53:32,698 --> 00:53:36,578
ובכל זאת ידעתי, כדי להתקיים,
אני חייב לאכול.

455
00:53:37,203 --> 00:53:40,582
האוכל היה דומם
טיפוס ארוך לפניי.

456
00:53:52,676 --> 00:53:58,274
אבל עכשיו, מתמתח בלי סוף לפני,
מצאתי תהום עמוקה.

457
00:53:59,099 --> 00:54:02,128
זה היה רק ​​קופסה והרווח שביניהם.

458
00:54:02,228 --> 00:54:06,966
אבל בשבילי זה היה הגרנד קניון
ומערות הממותות גם יחד.

459
00:54:07,066 --> 00:54:11,788
עמוק, אפל, מסתורי ומסוכן.

460
00:54:13,405 --> 00:54:16,204
לא הייתה דרך לחצות...

461
00:54:16,700 --> 00:54:21,251
לא משנה כמה המצאה,
כמה תושייה חשבתי לעצמי.

462
00:54:22,039 --> 00:54:27,717
הפעם, לנוכח המטרה שלי,
זה נראה כאילו אני חייב לעמוד בתבוסה.

463
00:54:34,176 --> 00:54:37,246
פתאום ראיתי הזדמנות...

464
00:54:37,346 --> 00:54:40,566
אם הייתי יכול להזיז את המקל
לצד השני.

465
00:54:41,767 --> 00:54:47,365
קיללתי את עצמי. לו רק הייתי
קצת יותר גדול. קצת יותר חזק.

466
00:54:53,821 --> 00:54:56,974
הבנתי שיש
רק ההזדמנות הזו...

467
00:54:57,074 --> 00:55:00,795
ולא הייתה לי ברירה, הייתי צריך לקחת את זה.

468
00:55:01,745 --> 00:55:06,525
לו יכולתי לזנק ממקל הצבע
ולהגיע לצד השני...

469
00:55:06,625 --> 00:55:10,801
אבל לא היה זמן לחשוב.
רק לפעול.

470
00:59:25,884 --> 00:59:28,037
הכלא שלי.

471
00:59:28,137 --> 00:59:34,816
כמעט עד כמה שיכולתי לראות, קבר,
אזור חסר ידידות של מרחב וזמן.

472
00:59:37,271 --> 00:59:42,217
ואני פתרתי את זה כמו האדם
שלט בעולם השמש...

473
00:59:42,317 --> 00:59:45,446
אז אני אשלוט בעולם שלי.

474
01:02:34,197 --> 01:02:38,794
במצוד שלי אחר אוכל,
הפכתי לניצוד.

475
01:02:39,745 --> 01:02:42,043
הפעם שרדתי.

476
01:02:42,581 --> 01:02:46,109
אבל כבר לא הייתי
לבד ביקום שלי.

477
01:02:46,209 --> 01:02:48,445
היה לי אויב.

478
01:02:48,545 --> 01:02:52,721
הכי מפחיד
שראו אי פעם עיניים אנושיות.

479
01:02:57,846 --> 01:03:02,167
צ'רלי, יש תא מטען שהייתי רוצה
קח איתי אם לא אכפת לך.

480
01:03:02,267 --> 01:03:05,754
- זה במרתף. אני אראה לך.
אני אשים את אלה במכונית קודם.

481
01:03:05,854 --> 01:03:07,652
אה, בסדר.

482
01:04:40,907 --> 01:04:43,185
הו לא, זה מוצף!

483
01:04:43,285 --> 01:04:45,834
דוד המים. כדאי שאסתכל.

484
01:04:47,747 --> 01:04:51,526
הו, זה נורא.
אני אסגור את המים.

485
01:04:51,626 --> 01:04:56,223
לואיז! חפש אותי! לואיז! צ'רלי!

486
01:04:56,882 --> 01:04:59,159
צ'רלי, אני כאן!

487
01:04:59,259 --> 01:05:01,227
צ'רלי! לואיז!

488
01:05:02,637 --> 01:05:06,608
המים! כאן במים! צ'רלי!

489
01:05:11,688 --> 01:05:15,550
אני מריח גז. הטייס הזה כבוי?
- אני מכבה את זה.

490
01:05:15,650 --> 01:05:17,652
תקשיב לי! לואיז!

491
01:05:19,571 --> 01:05:23,667
לואיז! שמע אותי! אָנָא! אָנָא!

492
01:05:25,160 --> 01:05:27,646
- אתה יכול לתקן את זה?
- שם.

493
01:05:27,746 --> 01:05:30,215
אני אביא לכאן אינסטלטור מחר.

494
01:05:33,335 --> 01:05:34,837
צ'רלי!

495
01:05:39,049 --> 01:05:42,619
- איפה הניקוז שלך?
- זה שם. זה חייב להיות סתום.

496
01:05:42,719 --> 01:05:45,017
צ'רלי! חפש אותי!

497
01:06:15,752 --> 01:06:19,114
זה תא המטען, לואיז?
אה, כן, אבל אל תתעסק בזה.

498
01:06:19,214 --> 01:06:22,284
זה כל כך רטוב. אני אאסוף את זה מאוחר יותר.
- זה בסדר.

499
01:06:22,384 --> 01:06:25,854
אני רוצה אותך ארוז
ומחוץ מהבית הזה הלילה.

500
01:07:01,298 --> 01:07:05,929
זה הכל, לואיז?
- כן, זה הכל.

501
01:09:09,384 --> 01:09:14,748
עדיין היו לי הנשקים שלי. עם אלה
פיסות מתכת שוב הייתי גבר.

502
01:09:14,848 --> 01:09:17,459
אם הייתי מת,
זה לא יהיה כחרק חסר אונים...

503
01:09:17,559 --> 01:09:19,857
במלתעות מפלצת העכביש.

504
01:09:21,688 --> 01:09:24,362
שלווה מוזרה השתלטה עליי.

505
01:09:25,150 --> 01:09:28,495
חשבתי יותר ברור
ממה שאי פעם חשבתי קודם...

506
01:09:29,863 --> 01:09:33,367
כאילו דעתי
שטוף באור מבריק.

507
01:09:34,242 --> 01:09:38,730
זיהיתי את החלק הזה של המחלה שלי
היה נטוע ברעב...

508
01:09:38,830 --> 01:09:44,587
ונזכרתי באוכל על המדף.
העוגה מושחלת בקורי עכביש.

509
01:09:45,253 --> 01:09:48,323
כבר לא הרגשתי שנאה לעכביש.

510
01:09:48,423 --> 01:09:52,144
כמוני, זה נאבק בצורה עיוורת
לאמצעים לחיות.

511
01:09:53,344 --> 01:09:56,414
אם הייתי נלחם בזה,
אם הייתי זוכה באוכל...

512
01:09:56,514 --> 01:09:59,501
אז זה חייב להיות עכשיו
בעוד הכוח נשאר...

513
01:09:59,601 --> 01:10:03,231
בזמן שהייתי עדיין בגודל מספיק
להגדיל את הקיר.

514
01:10:03,938 --> 01:10:07,842
זו לא הייתה החלטה כזו
הסיע אותי לארגז, אבל רפלקס...

515
01:10:07,942 --> 01:10:11,116
אינסטינקטיבית כמו של העכביש.

516
01:10:12,906 --> 01:10:17,912
הרגליים שלי רעדו.
לא בפחד, אלא בחולשה.

517
01:10:19,037 --> 01:10:23,316
ובכל זאת איכשהו הרגשתי בתוכי
מקור כוח חדש.

518
01:10:23,416 --> 01:10:27,922
כוח ענק,
דוחקת בי למאבק המוות.

519
01:11:19,180 --> 01:11:20,790
האויב שלי נראה בן אלמוות.

520
01:11:20,890 --> 01:11:25,962
זה היה יותר מעכביש
כל טרור לא ידוע בעולם...

521
01:11:26,062 --> 01:11:30,909
כל פחד התמזג
אימה שחורה-לילה נוראה אחת.

522
01:11:32,819 --> 01:11:37,599
ובכל זאת, כל מה שקרה עוד,
המוח שלי היה מוח של גבר.

523
01:11:37,699 --> 01:11:41,811
האינטליגנציה שלי
עדיין אינטליגנציה של גבר.

524
01:11:41,911 --> 01:11:45,836
עלה לי רעיון. המספריים.

525
01:11:46,583 --> 01:11:51,321
כבד מדי בשבילי להפעיל כנשק,
יכול להיות שיש להם שימוש אחר.

526
01:11:51,421 --> 01:11:53,907
לו יכולתי לשפד את המפלצת
עם הוו שלי...

527
01:11:54,007 --> 01:11:59,764
מהודקים בקו למספריים,
לאחר מכן דחוף את המספריים מהמדף.

528
01:12:03,433 --> 01:12:07,609
לא משנה מה הסיכון, זה היה שווה לנסות.

529
01:12:31,210 --> 01:12:34,697
ידעתי, במוקדם או במאוחר,
זה יבוא לטעון את האינטרנט הזה...

530
01:12:34,797 --> 01:12:39,974
גולש החוצה לעברי בשחור.
אחד מאיתנו היה צריך למות.

531
01:13:19,509 --> 01:13:21,477
יאללה למטה!

532
01:13:23,221 --> 01:13:26,771
קדימה, שטן, אני מחכה לך!
קדימה!

533
01:16:27,947 --> 01:16:30,700
זה היה הפרס שזכיתי בו.

534
01:16:31,784 --> 01:16:35,334
ניגשתי אליו
באקסטזה של התרוממות רוח.

535
01:16:36,164 --> 01:16:38,087
אני כבשתי.

536
01:16:39,125 --> 01:16:40,968
חייתי.

537
01:17:14,869 --> 01:17:19,565
אבל אפילו כשנגעתי ביובש,
פירורי הזנה מתקלפים...

538
01:17:19,665 --> 01:17:23,402
זה היה כאילו הגוף שלי
חדל להתקיים.

539
01:17:23,502 --> 01:17:26,030
לא היה רעב.

540
01:17:26,130 --> 01:17:29,475
כבר לא הפחד הנורא
של הצטמקות.

541
01:17:39,685 --> 01:17:42,780
שוב הייתה לי תחושה של אינסטינקט.

542
01:17:43,481 --> 01:17:49,329
מכל תנועה, כל מחשבה
מכוון לאיזה כוח בימוי גדול.

543
01:18:12,593 --> 01:18:15,621
המשכתי להתכווץ...

544
01:18:15,721 --> 01:18:18,624
להפוך... מה?

545
01:18:18,724 --> 01:18:20,772
האינפיניטסימלי?

546
01:18:21,936 --> 01:18:23,859
מה הייתי?

547
01:18:24,480 --> 01:18:26,858
עדיין בן אדם?

548
01:18:27,400 --> 01:18:30,700
או שהייתי האיש של העתיד?

549
01:18:42,331 --> 01:18:45,526
אם היו
התפרצויות קרינה אחרות...

550
01:18:45,626 --> 01:18:50,072
עננים אחרים נסחפים
על פני ימים ויבשות...

551
01:18:50,172 --> 01:18:54,427
האם ישויות אחרות ילכו אחרי
לתוך העולם החדש העצום הזה?

552
01:18:55,094 --> 01:19:00,191
כל כך קרוב, האינפיניטסימלי
והאינסופי.

553
01:19:01,517 --> 01:19:06,944
אבל פתאום ידעתי שהם באמת
שני הקצוות של אותו מושג.

554
01:19:07,606 --> 01:19:13,137
הקטן להפליא וה
עצום להפליא נפגשים בסופו של דבר...

555
01:19:13,237 --> 01:19:16,616
כמו סגירת מעגל ענק.

556
01:19:18,451 --> 01:19:20,579
הרמתי את מבטי...

557
01:19:21,162 --> 01:19:26,234
כאילו איכשהו הייתי תופס
השמיים, היקום...

558
01:19:26,334 --> 01:19:28,319
עולמות מעבר למספר.

559
01:19:28,419 --> 01:19:31,719
שטיח הכסף של אלוהים
פרוסים על פני הלילה.

560
01:19:33,799 --> 01:19:38,270
ובאותו רגע ידעתי את התשובה
לחידה של האינסוף.

561
01:19:39,013 --> 01:19:43,709
חשבתי במונחים של
הממד המוגבל של האדם עצמו.

562
01:19:43,809 --> 01:19:46,712
הנחתי את הטבע.

563
01:19:46,812 --> 01:19:53,240
הקיום הזה מתחיל ונגמר
היא תפיסת האדם, לא של הטבע.

564
01:19:54,195 --> 01:19:57,431
והרגשתי את הגוף שלי מתמעט...

565
01:19:57,531 --> 01:20:01,502
נמס, הופך לשום דבר.

566
01:20:02,286 --> 01:20:08,134
הפחדים שלי התפוגגו
ובמקומם באה הקבלה.

567
01:20:08,793 --> 01:20:14,448
כל ההוד העצום הזה של הבריאה,
זה היה חייב להיות אומר משהו.

568
01:20:14,548 --> 01:20:17,660
ואז גם התכוונתי למשהו.

569
01:20:17,760 --> 01:20:22,732
כן, קטן מהקטן ביותר,
גם אני התכוונתי למשהו.

570
01:20:23,933 --> 01:20:27,187
לאלוהים, אין אפס.

571
01:20:27,812 --> 01:20:29,906
אני עדיין קיים.